התרגשות. זחיחות. פחד. ייאוש

המוח לא מפסיק לעבוד.

שינה טרופה, קצרה ומקוטעת

התקפי חרדה קלים

הכנת רשימות, חישובים, שרטוטים ותכניות

.צורך בלתי פוסק לספר על תכניותיי, לשמוע אותן קורמות עור וגידים בקול רם, לקבל עליהן את אישור הסביבה

תחושת זחיחות ואופוריה מטורפת.

שנייה לאחר מכן - נפילה אל תחושה של ייאוש ופחד -

כל כך הרבה כמוני יש בעולם, עם חלומות ושאיפות להיות סופרים, משוררים, תסריטאים יוצרים...

כמה מהם באמת מצליחים להגשים?

אבל רגע. את כבר הגשמת. כבר עשית כמה צעדים משמעותיים. השביל שלך כבר טיפ-טיפה סלול!

ובכל זאת... ממשיכים להציק אותם שדים קטנים שם בפנים, אלה שפשוט יושבים שם - על שפת המדרכה של הנפש - ותוקעים מפעם לפעם מקלות קטנים בגלגלי החלומות שלי.

מגחכים בשביעות רצון אכזרית, כמו ילדים בריונים שנטפלים לחלשים בדרך מביצפר.

מישהו יודע איך מסלקים אותם משם?

יש להם איזה מדביר מקצועי או משהו?

תחת איזה ערך בדפי זהב זה עשוי להופיע?

אולי רק כוח החלום יכול להעלים אותם... אולי התשוקה לכתוב כל כך עזה ותופסת את כל המרחב, ששדים קטנים או לא

שדים קטנים, פחד או לא פחד - זה הולך לקרות. בעיקר כי זה כבר יצא משליטתי. בעיקר כי אין שום ברירה אחרת, ובעצם - מעולם לא הייתה.